דמי נסיעות שהמעסיק הפסיק לעבוד בעקבות שינוי באופן ההגעה למשרד
מאבק משפטי ראוי לציון התפתח כאשר מעסיק החליט להפסיק את דמי הנסיעה של עובד עם גילוי אופן התחבורה שהשתנה. החלטה זו לא התקבלה בקלות ראש על ידי העובד, אשר ראה בה ענישה בלתי הוגנת על בחירת אפשרות נסיעה ידידותית לסביבה ומשתלמת. המקרה, שמשך תשומת לב רבה, הדגיש סוגיות משמעותיות הנוגעות לזכויות עובדים וחובות המעסיק בהתאמה לנורמות נסיעה חדשות.
המעבר לאופניים חשמליים
דמי נסיעה שניתנו בעבר בוטלו כאשר התברר כי העובד עבר לנסיעה על אופניים חשמליות (חשמליים) לצורך הנסיעה היומית שלו. הרציונל שנתן המעביד היה ששימוש באופניים חשמליים הפחית לכאורה את עלויות הנסיעה היוממות, ובכך מיתר את הצורך בקצבת הנסיעה. עם זאת, פעולה זו נתפסה כמפלה לרעה של בחירת התחבורה של העובד, שלא רק הייתה חוקית אלא מעודדת על ידי מדיניות ניידות עירונית.
הוצגו טיעונים משפטיים
הטיעונים המשפטיים התרכזו סביב תנאי חוזה העבודה וחוקי העבודה הרווחים המגינים על זכויות העובדים. נטען על ידי הצוות המשפטי של העובד כי דמי הנסיעה היו חלק מחבילת התגמול שהוסכם עליה בתחילת העבודה, ללא תלות באמצעי ההסעה בהם השתמש העובד. הפסקת קצבה זו על סמך בחירת ההסעה בלבד הוצגה כשינוי חד צדדי לתנאי העסקה המוסכמים, שלא היה מותר על פי חוק.
החלטת בית המשפט והנימוק
בית המשפט פסק לטובת העובד, וקבע כי פעולת המעסיק על פי חוק דיני עבודה מהווה שינוי בלתי מוצדק של חוזה העבודה. נקבע כי הקצבה נועדה לסייע בעלויות הנסיעה ללא קשר לאמצעי התחבורה בו נעשה שימוש. בהחלטה הודגש כי אלא אם נאמר במפורש בחוזה, אין למעסיק שיקול דעת לשנות את ההטבות בהתאם לסוג הרכב המועסק על ידי העובד. פסיקה זו נתפסה כחיזוק לעיקרון לפיו לא ניתן לבטל את הטבות העובדים שעליהן הוסכם באופן שרירותי או מפלה.
השלכות פסק הדין
התוצאה של תיק זה יצרה תקדים שיכול להשפיע על האופן שבו מעסיקים מתייחסים לנושא דמי הנסיעה והטבות דומות נוספות בעתיד. הוא מדגיש את החשיבות של תנאים חוזיים ברורים לגבי הטבות לעובדים ומגבלות סמכות המעסיק בשינוי תנאים אלה ללא משא ומתן והסכמה הדדית. מקרה זה משמש תזכורת להגנות החוקיות הקיימות למניעת יחס לא הוגן במקום העבודה ומקדם קבלה רחבה יותר של אפשרויות נסיעה בת קיימא כמו אופניים חשמליים.
