התעללות בבעלי חיים
לאחרונה דווח רבות על מקרי התעללות בבעלי חיים מזעזעים – בכלבים או חתולים על ידי בעליהם או על ידי אנשים שאין להם קשר עם בעל החיים והחליטו להתעלל בכלבים וחתולים שנקרו בדרכם.
בתחילת אוקטובר 2020 נחשפו רבים למקרה התעללות של תושב בת ים שהסריט את עצמו מכה נמרצות את כלבו ושידר את התמונות ברשת החברתית.
שידור התיעוד המזעזע בפייסבוק ובאינסטגרם לא השאירה את תושבי המרכז אדישים ורבים הגיעו לביתו של הפוגע על מנת לחלץ משם את כלבו ואף לנקום ולפגוע במתעלל.
מהו החוק הקיים כנגד התעללות בבעלי חיים נכון להיום?
האיסור הפלילי לפגוע בבעלי חיים שלא לצורך קבוע בחוק צער בעלי החיים.
החוק קובע איסורים והגבלות ברורים הנוגעים לפגיעה בבעלי חיים ובתוכם איסורים על עינוי והתעללות, כפי שאלו נראו באותו מקרה מזוויע בבת ים.
מקרים נוספים שאסורים בחוק הם:
- ארגון קרבות בין בעלי חיים.
- גזירת זנב או אוזניים.
- העבדה בתנאים קשים.
- המתה באמצעות רעל.
ביקורת ציבורית רחבה נמתחת על רף הענישה שנקבע בבתי המשפט כנגד מתעללים ועל פי הרוחות הנושבות בכנסת בשנה האחרונה, נראה שאנו עומדים בפני מגמת החמרה באכיפה והענישה הפלילית.
מינוי נאמני בעלי חיים במסגרת החוק
במסגרת חוק צער בעלי חיים מתאפשר למשרד להגנת הסביבה למנות אזרחים שיוגדרו כ"נאמני בעלי חיים".
הגדרה זו הופכת את אותם אזרחים לבעלי סמכות לבקש מאדם שעובר עבירה של התעללות כנגד בעל חיים להזדהות מולם.
החוק אף מאפשר למפקחים ושוטרים להעביר אליהם את בעלי החיים אשר סבלו מהתעללות ולהחזיקם במתקן זמני, כפי שהדבר נעשה באותו מקרה שתיארנו קודם שבו הועבר הכלב למתקן של משרד החקלאות.
החמרת הענישה על התעללות בבעלי חיים
בדצמבר 2015 קודמו מספר תיקונים בחוק צער בעלי חיים.
בין תיקוני החוק הורחבה הענישה על ההתעללות לארבעה שנות מאסר בפועל לעומת שלוש שנות מאסר וכן בתשלום קנס של 226,000 ₪.
בנוסף לאלו, חודדו התקנות בחוק אודות חובתם של הבעלים לדאוג לצורכיהם ולמחייתם של חיות המחמד והוענקו סמכויות רחבות לבית המשפט להגביל אדם בהחזקת בעלי חיים אם בעבר הורשע בביצוע של התעללות כלפי בעלי חיים או בני אדם.
יחד עם זאת, עונש המאסר הקבוע בחוק הוא מקסימאלי ואין כל חובה על בתי המשפט לגזור מאסרים על אלו שהוגש נגדם כתב אישום פלילי בגין התעללות בבעלי חיים.
כך יוצא, שגם אם עונש המאסר הוא עד 4 שנים או עד 10 שנים, בתי המשפט ממשיכים לפסוק עונשים מגוחכים בנסיבות העניין.
המקרה המצער בבת ים מהווה אבן בוחנת משמעותית למול אותה חשיפה תקשורתית. החשיפה התקשורתית של המקרה הביאה לתגובות רבות של אזרחים ואף של עורכי דין פליליים שהביעו עמדתם ביחס לצורך המובהק לקבוע עונשי חובה מינימאליים של מאסר בפועל למתעללים בבעלי חיים.
המשמעות היא, שכל מי שיורשע בהתעללות בבעלי חיים ייגזר עליו עונש מאסר חובה.
פגיעה פיזית באדם מתעלל לאחר מעשה ההתעללות
אין ספק שלבו של כל אדם נחמץ למול המראות הבלתי נסבלים של התעללות בבעל חיים.
במקרה המדובר החלו אזרחים רבים להגיע לכתובת האדם המתעלל בבת ים, כשחלק ניכר מאותם אזרחים רצה לפגוע באותו מתעלל גם לאחר שהכלב חולץ והועבר לטיפול של משרד החקלאות.
התגובה המהירה של משטרת בת ים מנעה מאותו המון זועם לפגוע במתעלל והוא נמלט מדירתו בחסות המשטרה.
עורכין דין פליליים מדגישים שביצוע התעללות של אדם אחד בבעל חיים או אדם חסר ישע אינה מהווה הכשר לפגיעה של אזרחים באותו אדם מתעלל.
אזרחים, שיצר הנקמה מבעבע בתוכם, חייבים להבין שאם יבחרו לקחת את החוק לידיים ולבצע מעשי אלימות כנגד מתעללים בבעלי חיים – הם עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם כתב אישום והליכים פליליים כנגדם.
כך לדוגמה, האזרח שהחליט להצית את גן הילדים בו התעללה כרמל מעודה בפעוטות – נשלח למאסר בפועל של 3 שנים ונגזר עליו קנס כספי גבוה, למרות הביקורת הציבורית נגד הענישה המחמירה.
לחצו כאן למאמרים נוספים בתחום המשפט הפלילי, מאמרים, זכויות וחוובת בהליך הפלילי ועורכי דין פליליים מומלצים בתל אביב.
