הבוקר נחשפה פרשה נוספת שמעלה שוב לכותרות את נושא ריגול לטובת איראן. הפעם מדובר בשני קטינים בני 14 ו-16 מקריית מוצקין, שנגדם הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי לנוער בחיפה. לפי כתב האישום, השניים ביצעו משימות עבור סוכן שפעל מטעם איראן בתמורה לתשלום, ובהן צילום מקומות בישראל, איסוף מידע וניסיון לגייס צעירים נוספים.
הפרשה מושכת תשומת לב בעיקר בשל גילם הצעיר של הנאשמים, אבל מבחינה משפטית היא מעלה שאלה רחבה יותר: מה יכול להיות העונש על אדם שיוצר קשר עם סוכן של מדינת אויב ומבצע עבורו משימות? העובדה שמשימה מסוימת נראית לכאורה פשוטה, למשל צילום מקום ציבורי או העברת מידע על מספר כניסות למבנה, לא בהכרח הופכת אותה לקלה מבחינת החוק.
מה נטען שקרה בפרשה שנחשפה הבוקר?
לפי כתב האישום שפורסם, הקשר החל לאחר שאחד הקטינים חיפש עבודה באמצעות טלגרם. אדם שהציג עצמו בשם "דניאל" פנה אליו והציע לשלם לו תמורת ביצוע משימות.
בהמשך הצטרף לפעילות גם קטין נוסף.
לפי האישום, אחד הנערים צילם מקומות שונים בישראל, ובהם קניונים באזור הרצליה ותל אביב. באחת המשימות הוא התבקש להעביר מידע על מספר הכניסות והיציאות בקניון ועל מספר המאבטחים במקום.
עוד נטען כי בשלב מסוים השניים חשדו שמי שמפעיל אותם קשור לאיראן ואף קיבלו לכך אישור, אך המשיכו בקשר ובביצוע משימות.
אחד הפרטים המטרידים שעולים מכתב האישום הוא שאחד הנערים מחק בשלב מסוים סרטונים שצילם משום שחשש שהמידע ישמש לביצוע פיגוע. אלא שלפי האישום, המחיקה בוצעה רק לאחר שהחומר כבר נשלח.
בנוסף מיוחסים לשניים ריסוס כתובות גרפיטי וניסיון לגייס קטינים נוספים לביצוע משימות.
חשוב להדגיש כי מדובר בשלב זה בכתב אישום. הנאשמים טרם הורשעו, והטענות נגדם יצטרכו להתברר בבית המשפט.
ריגול לטובת איראן הוא לא עבירה אחת בלבד
כשאנחנו שומעים בתקשורת את המילה "ריגול", קל לחשוב שקיימת בחוק עבירה אחת שנקראת פשוט ריגול. בפועל, חוק העונשין כולל כמה עבירות ביטחוניות שונות, והעונש תלוי במה בדיוק עשה הנאשם, איזה מידע הועבר, למי הוא הועבר ומה הייתה הכוונה מאחורי הפעולה.
בפרשה הנוכחית, למשל, אחד הקטינים מואשם בין היתר במגע עם סוכן חוץ ובשלוש עבירות של מסירת ידיעה לתועלת האויב.
לכל אחת מהעבירות האלה יש משמעות משפטית אחרת.
מה העונש על מגע עם סוכן חוץ?
סעיף 114 לחוק העונשין עוסק במגע עם סוכן חוץ.
החוק קובע כי מי שמקיים ביודעין מגע עם סוכן חוץ ואין לו הסבר סביר לכך, עלול לעמוד בפני עונש מרבי של 15 שנות מאסר.
מדובר באחת העבירות החמורות בפרק שעוסק בביטחון המדינה. בתי המשפט כבר הבהירו בעבר כי עצם יצירת הקשר עם סוכן חוץ יכולה ליצור סיכון משמעותי, גם כאשר הפרשה לא הגיעה בסופו של דבר לתוצאה הביטחונית הקשה ביותר האפשרית.
חשוב גם להבין שמגע אינו מחייב בהכרח פגישה פנים אל פנים. בעולם שבו ניתן לנהל קשר דרך טלגרם, וואטסאפ, רשתות חברתיות ואפליקציות מוצפנות, הקשר יכול להתקיים כולו דרך הטלפון.
ריגול לטובת איראן – כמה חמור להעביר מידע לאויב?
כאן העונשים יכולים להיות חמורים עוד יותר, בהתאם לנסיבות.
סעיף 111 לחוק העונשין קובע מספר מדרגות ענישה בנוגע למסירת ידיעה לאויב.
מי שמעביר ביודעין ידיעה לאויב או עבורו חשוף לעונש של עד 10 שנות מאסר.
אם מדובר בידיעה שעלולה להיות לתועלת האויב, העונש המרבי עולה ל-15 שנות מאסר.
כאשר מוכחת כוונה לפגוע בביטחון המדינה באמצעות מסירת המידע, החוק מאפשר להגיע אפילו לעונש של מאסר עולם.
זו הסיבה שגם מידע שאינו נראה "סודי" במובן הרגיל של המילה יכול להפוך למשמעותי מאוד. צילום של מקום ציבורי, מספר מאבטחים, כניסות, יציאות או דרכי גישה עשוי לקבל משמעות אחרת לחלוטין אם הוא נאסף עבור גורם עוין.
האם צריך שהמידע באמת ישמש לפיגוע?
לא בהכרח.
זו נקודה חשובה מאוד להבנת חומרת העבירות.
האחריות הפלילית אינה תלויה רק בשאלה האם בסופו של דבר התרחש פיגוע או האם האויב הצליח להשתמש במידע.
בית המשפט בוחן בין היתר מה הנאשם ידע, מה הוא הבין לגבי האדם שעומד מולו, איזה מידע הוא אסף, מה הוא מסר ומה הייתה מטרת הפעילות.
לכן אדם לא יכול בהכרח להגן על עצמו בטענה ש"זה היה רק צילום של קניון" או ש"המידע היה ממילא גלוי באינטרנט". ההקשר שבו המידע נאסף ונמסר עשוי להיות קריטי.
ומה קורה כשמי שמואשם בריגול לטובת איראן הוא קטין?
כאן התמונה הופכת מורכבת יותר.
שני הנאשמים בפרשה הנוכחית הם בני 14 ו-16, ולכן ההליך בעניינם מתנהל בבית משפט לנוער ולא כמו משפט רגיל של נאשם בגיר.
חוק הנוער נותן לבית המשפט מגוון רחב יותר של אפשרויות כאשר מדובר בקטינים. לצד האפשרות להרשיע ולהעניש, קיימות גם דרכי טיפול ושיקום, ובנסיבות מסוימות ניתן להורות על שהייה במעון או במעון נעול.
הגיל אינו הופך עבירה ביטחונית לחסרת משמעות. קטין בהחלט יכול להיות מורשע בעבירות חמורות ואף להישלח למאסר. עם זאת, העובדה שהעבירה בוצעה כשהנאשם היה קטין משפיעה על אופן גזירת הדין.
החוק גם קובע כי כאשר אדם היה קטין בעת ביצוע העבירה, אין חובה להטיל עליו מאסר עולם, מאסר חובה או עונש מינימום רק משום שזה העונש שנקבע לעבירה לגבי בגיר.
בית המשפט לנוער בוחן גם את הגיל, הנסיבות האישיות, האפשרות לשיקום וחוות דעת מקצועיות לפני קבלת ההחלטה.
אז האם נער בן 14 יכול להישלח לכלא?
באופן עקרוני, גיל צעיר אינו מעניק חסינות מהליך פלילי.
בישראל קיימת אחריות פלילית לקטינים מגיל 12, אם כי חוק הנוער יוצר מערכת שונה מזו שחלה על בגירים.
כאשר מדובר בקטינים בגילים שבהם עונש מאסר אפשרי, בית המשפט עדיין צריך להחליט אם מאסר הוא הדרך המתאימה במקרה הספציפי או שמא נכון לבחור בדרך טיפולית אחרת.
כשמגיעים לעבירות ביטחוניות חמורות, השיקול של הגנה על ביטחון המדינה והצורך בהרתעה מקבלים כמובן משקל משמעותי. מנגד, בית המשפט אינו יכול להתעלם מגילו של הנאשם ומהאפשרות לשקם אותו.
זו בדיוק אחת הסוגיות שיהיה מעניין לראות כיצד יתייחס אליה בית המשפט אם הנאשמים בפרשה הנוכחית יורשעו.
מאות שקלים יכולים להוביל לתיק פלילי מהחמורים שיש
אחד הדברים שחוזרים שוב ושוב בפרשות האחרונות הוא הפער בין גובה התשלום לבין חומרת הסיכון המשפטי.
לפי כתב האישום בפרשה הנוכחית, מדובר בתשלומים של מאות שקלים, בין היתר באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים.
מבחינת האדם שמקבל את המשימה, זה עלול להתחיל ככסף קל: לצלם מקום, לרסס כתובת, לבדוק מי נמצא באזור או להעביר סרטון.
אבל ברגע שמתברר שהגורם שמאחורי המשימות פועל מטעם מדינת אויב, המשך הקשר משנה את התמונה לחלוטין.
הסכום ששולם כמעט לא רלוונטי לעונש המרבי שקבוע בחוק. אפשר להרוויח כמה מאות שקלים ולהיחשף לעבירות שהעונשים הקבועים לצדן נמדדים בשנים רבות של מאסר.
"רק עשיתי משימה בטלגרם" אינה בהכרח הגנה
גם הדרך שבה סוכנים זרים יוצרים קשר השתנתה.
אין צורך בפגישה חשאית, מעטפה או מסירת מסמכים במקום מסתור. אדם יכול לשבת בבית בישראל ולקבל משימות מגורם זר דרך הטלפון.
מבחינה משפטית, האפליקציה שבה בוצע הקשר אינה הדבר החשוב. השאלות המרכזיות הן מי עמד בצד השני, מה ידע הנאשם, מה התבקש לבצע ומה עשה לאחר שהבין את זהותו או את מטרותיו של הגורם שמפעיל אותו.
במקרה הנוכחי, סוגיית הידיעה צפויה להיות משמעותית במיוחד, משום שלפי כתב האישום השניים המשיכו בפעילות גם לאחר שהבינו שמדובר בסוכן שפועל מטעם איראן.
שאלות נפוצות על ריגול לטובת איראן
מה העונש על מגע עם סוכן איראני?
עבירת מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 114 לחוק העונשין נושאת עונש מרבי של 15 שנות מאסר. העונש בפועל תלוי כמובן בנסיבות המקרה, בהיקף הפעילות, במידע שהועבר ובנסיבותיו של הנאשם.
האם צילום מקום ציבורי יכול להיחשב עבירת ריגול?
עצם צילום המקום אינו בהכרח עבירה. אבל אם אדם אוסף מידע עבור סוכן של מדינת אויב, במיוחד מידע שיכול לסייע לאותו גורם, הפעולה עשויה לקבל משמעות פלילית וביטחונית שונה לחלוטין.
מה העונש על מסירת מידע שיכול לעזור לאויב?
כאשר מוכח שאדם מסר ביודעין מידע שהיה עלול להיות לתועלת האויב, החוק קובע עונש מרבי של 15 שנות מאסר. במקרים שבהם מוכחת כוונה לפגוע בביטחון המדינה, העונש עשוי להיות חמור יותר.
האם קטין יכול להיות מורשע בריגול לטובת איראן?
כן. העובדה שמדובר בקטין אינה מונעת העמדה לדין בעבירות ביטחוניות. עם זאת, ההליך מתנהל לפי דיני הנוער והגיל משפיע על דרכי הענישה והטיפול האפשריות.
האם העובדה שהפעילות נעשתה תמורת סכום קטן מקלה בעונש?
גובה התשלום יכול להיות חלק ממכלול הנסיבות שבית המשפט ישקול, אבל סכום נמוך אינו הופך את העבירה לקלה. מה שחשוב הוא טיב הקשר, הפעולות שבוצעו, המידע שנמסר והמודעות של הנאשם לכך שהוא פועל עבור גורם עוין.
פרשות ריגול לטובת איראן הן כבר לא אירוע נדיר לצערנו
הפרשה שנחשפה הבוקר מצטרפת לשורה של חקירות וכתבי אישום שנחשפו בישראל בתקופה האחרונה סביב קשרים עם גורמים איראניים.
מה שמייחד את המקרה הנוכחי הוא בעיקר גילם של הנאשמים והדרך שבה, לפי כתב האישום, התחיל הקשר: חיפוש עבודה בקבוצת טלגרם.
עד להכרעת בית המשפט שני הנערים הם נאשמים ולא מורשעים, וזכותם לנהל את הגנתם ולהציג את גרסתם.
אבל מבחינת הציבור, הפרשה מספקת תזכורת חשובה. משימה שנראית כמו דרך מהירה להרוויח כמה מאות שקלים יכולה להפוך ברגע אחד לחקירת ביטחון ולכתב אישום בעבירות שהמחוקק הציב בצדן עונשים מהחמורים שקיימים במשפט הישראלי.
